ברנע, משרד עורכי דין
  • דף הבית
  • אודותינו
  • התמחויות
    • מקרקעין ונדל"ן
    • תאונות דרכים- פלת"ד
    • נזקי גוף ורכוש
    • הוצאה לפועל
    • דיני תעבורה
    • הסכמים מיוחדים
    • מיסוי מוניציפאלי
    • גישור
    • שירותי נוטריון
  • מידע משפטי
    • ארנונה
    • הוצאה לפועל
    • נזיקין
    • ביטוח לאומי
    • קצבאות נכות מעבודה
  • טפסים
    • מאגר טפסים רשות האכיפה והגביה
    • מאגר טפסים המוסד לביטוח לאומי
    • מאגר טפסים מיסוי מקרקעין
  • קישורים
    • מנהל בתי המשפט
    • שער כניסה לאתר נט המשפט
    • רשות האכיפה והגביה
    • מערכת פשיטת הרגל ופירוק החברות של הכנ"ר
    • רישום והסדר מקרקעין- טאבו
    • נסח טאבו
    • רשות המסים בישראל- מיסוי מקרקעין
    • אתר החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית
    • אתר ביטוח לאומי
    • שירות התשלומים הממשלתי
    • שכר טירחה מינימאלי מומלץ
  • צור קשר

השגה על שומת ארנונה

עו"ד שלומי ברנע


ארנונה היא מס המוטל על ידי הרשות המקומית, ובפועל מהווה את עיקר הכנסתה. מאחר ומדובר במס, אין זיקה ישירה בין אספקת השירותים על ידי הרשות לבין תשלוםהארנונה. יחד עם זאת, קיימת לנישום הזכות לחלוק על נכונות שומת הארנונה בהתאם לחוק רשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית),התשל"ו- 1976 (להלן: "חוק הערר")- המעגן את  ההליכים הפרוצדוראליים להגשת השגה, ערר וערעור על ההחלטה לבית המשפט.

משרד הפנים נותן לגיטימציה לרשויות המקומיות לנסות להגדיל את הכנסותיהן במאות אחוזים, באמצעות הגדלת חיובי הארנונה. בין היתר, משרד
הפנים מאפשר לרשויות המקומיות לבצע סקרי נכסים בהם "מותאם"  המצב בספריהן למצב העובדתי של הנכסים, תוך שינוי הסיווגים, גודלם ומקומם. 

בעידן ההפרטה התעסוקתית, הרשויות המקומיות שוכרות שירותיהם של גופים חיצוניים פרטיים  שכל תפקידם לבצע את ההגדלה כאמור. במצב
דברים זה, שכנגד עיניהם של הגופים הפרטיים פוטנציאל הגדלת השומה בלבד, נשלחים מודדים לנכסים ומונפקת שומת ארנונה מתוקנת, אשר לעיתים מחילה את התיקון באופן רטרואקטיבי, תוך דריסת זכויות נישום. בהקשר זה חשוב לציין, כי שכרם של הגופים הפרטיים נגזר ישירות מהגדלת שומת
הארנונה. 

על אף ששומת הארנונה היא שומה שנתית, במרבית הרשויות תשלום הארנונה בפועל מחולק לשישה תשלומים דו-חודשיים. 
 
חוק הערר מקנה לנישום את הזכות להשיג בפני מנהל הארנונה על נכונות השומה בתוך תשעים ימים מיום קבלתה. 
 
בין הטענות השכיחות ביותר אותן ניתן להעלות בהשגה, מצויות טענות בדבר אי התאמת השטח, הסיווג או מיקום הנכס. ישנן טענות רבות נוספות,
המבוססות על תקופת החיוב ועל עילות אי חוקיות שונות כגון אי חוקיות צו הארנונה, אי חוקיות התעריפים והתאמתם לחוקי ההסדרים, אשר חוקקו החל משנת 1985. טענות אלו אינן בתחום סמכותו של מנהל הארנונה ויש להעלותן במסגרת  שונה מזו הקבועה בחוק הערר- במסגרת עתירה מנהלית.  
 
על מנהל הארנונה, לו נתונההסמכות הבלעדית להשיב להשגה, להשיב  עליה בתוך 60 ימים מהיום שהתקבלה במשרדו. מנהל הארנונה יכל לקבל את ההשגה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית. 

ככל שמנהל הארנונה לא משיב להשגה במועד כאמור, רואים את ההשגה כהשגה שהתקבלה במלואה.

ככל שמנהל הארנונה דוחה את ההשגה או חלקה,שמורה לנישום הזכות להגיש ערר על תשובתו בתוך 30 ימים מיום קבלתה. את הערר יש להגיש לועדת הערר לענייני ארנונה המצויה ליד הרשות המקומית.  

במקרה בו הנישום מרגיש מקופח מהחלטת ועדת הערר, באפשרותו לערער על החלטת הועדה  בתוך 45 ימים מקבלתה, בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. 
 
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

 הכותב הינו עורך דין המתמחה בתחום המיסוי המוניציפאלי.

ת.ד. 838 בית אריה, 71947 | טלפון: 08-9297608 | פקס: 153-8-9760013 | נייד: 050-8323280, 050-3240876
Powered by Create your own unique website with customizable templates.