תיקון חיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי
עו"ד שלומי ברנע
ארנונה היא מס המוטל על ידי הרשות המקומית, ובפועל מהווה את עיקר הכנסתה.
משרד הפנים נותן לגיטימציה לרשויות המקומיות לנסות להגדיל את הכנסותיהן במאות אחוזים, באמצעות הגדלת חיובי הארנונה. לעיתים הרשויות
המקומיות מגדילות את חיובי הארנונה באופן רטרואקטיבי.
לאחרונה בית המשפט צמצם משמעותית את סמכותן של רשויות המקומיות לתקן חיובי ארנונה רטרואקטיבית וקבע כי יש להחיל את ההגדלה ממועד
התיקון והלאה. (ראה עע"מ 4551/08 בעניין עיריית גבעת שמואל). יחד עם זאת, נקבע כי במקרים נדירים ומיוחדים, אשר ייבחנו לגופם תוך עריכת איזונים בין האינטרס הציבורי לבין עניינו של הפרט ולהסתמכותו, שמורה לרשות המקומית הסמכות להטיל חיוב רטרואקטיבי לאותה שנה ואף לשנים שקדמו להטלת החיוב המתוקן.
בית המשפט הוסיף, כי ניתנת חשיבות רבה להתנהלותו של הנישום ואם ניתן להחיל עליו "אשם" בטעותה של הרשות. כך לדוגמה, במקרה בו הנישום
לא עדכן את הרשות בדבר הטעות בחיוב, לא עדכן את הרשות בדבר השימוש שנעשה בנכס, לא דיווח על תוספת בניה וכד'. (הלכה זו יושמה בעע"מ 1280/10 בעניין עיריית רמת גן, שם על אף שהיה קיים פער משמעותי מבחינת גודל שטח הנכס לחיוב, ביטל בית המשפט את החיוב הרטרואקטיבי שהוטל, מאחר ובנסיבות העניין לא הוכח "אשם" מצד הנישום בטעותה של הרשות).
חשוב לציין כי במקרה בו הרשות המקומית הודיעה לנישום בפועל על החלטתה לתקן את חיוב הארנונה ושלחה אליו הודעת שומה מתוקנת, באותה
שנת מס, הרי שהיא יכולה לתקן את החיוב רטרואקטיבית, החל מיום ההודעה בפועל ולא למועד הקודם להודעה על ההחלטה בפועל, אף אם שומת הארנונה המתוקנת נשלחה בסוף השנה.
יחד עם זאת, במקרה בו הודעת השומה המתוקנת נשלחה לנישום בשנה שלאחר השנה בה נשלחה ההודעה על החלטת הרשות כאמור, הרי שהרשות תהיה מנועה מלתקן את החיוב לשנה שקדמה לשנה בה נשלחה הודעת השומה המתוקנת, מאחר ומדובר בחיוב רטרואקטיבי פסול.
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
הכותב הינו עורך דין המתמחה בתחום המיסוי המוניציפאלי.
ת.ד. 838 בית אריה, 71947 | טלפון: 08-9297608 | פקס: 153-8-9760013 | נייד: 050-8323280, 050-3240876
משרד הפנים נותן לגיטימציה לרשויות המקומיות לנסות להגדיל את הכנסותיהן במאות אחוזים, באמצעות הגדלת חיובי הארנונה. לעיתים הרשויות
המקומיות מגדילות את חיובי הארנונה באופן רטרואקטיבי.
לאחרונה בית המשפט צמצם משמעותית את סמכותן של רשויות המקומיות לתקן חיובי ארנונה רטרואקטיבית וקבע כי יש להחיל את ההגדלה ממועד
התיקון והלאה. (ראה עע"מ 4551/08 בעניין עיריית גבעת שמואל). יחד עם זאת, נקבע כי במקרים נדירים ומיוחדים, אשר ייבחנו לגופם תוך עריכת איזונים בין האינטרס הציבורי לבין עניינו של הפרט ולהסתמכותו, שמורה לרשות המקומית הסמכות להטיל חיוב רטרואקטיבי לאותה שנה ואף לשנים שקדמו להטלת החיוב המתוקן.
בית המשפט הוסיף, כי ניתנת חשיבות רבה להתנהלותו של הנישום ואם ניתן להחיל עליו "אשם" בטעותה של הרשות. כך לדוגמה, במקרה בו הנישום
לא עדכן את הרשות בדבר הטעות בחיוב, לא עדכן את הרשות בדבר השימוש שנעשה בנכס, לא דיווח על תוספת בניה וכד'. (הלכה זו יושמה בעע"מ 1280/10 בעניין עיריית רמת גן, שם על אף שהיה קיים פער משמעותי מבחינת גודל שטח הנכס לחיוב, ביטל בית המשפט את החיוב הרטרואקטיבי שהוטל, מאחר ובנסיבות העניין לא הוכח "אשם" מצד הנישום בטעותה של הרשות).
חשוב לציין כי במקרה בו הרשות המקומית הודיעה לנישום בפועל על החלטתה לתקן את חיוב הארנונה ושלחה אליו הודעת שומה מתוקנת, באותה
שנת מס, הרי שהיא יכולה לתקן את החיוב רטרואקטיבית, החל מיום ההודעה בפועל ולא למועד הקודם להודעה על ההחלטה בפועל, אף אם שומת הארנונה המתוקנת נשלחה בסוף השנה.
יחד עם זאת, במקרה בו הודעת השומה המתוקנת נשלחה לנישום בשנה שלאחר השנה בה נשלחה ההודעה על החלטת הרשות כאמור, הרי שהרשות תהיה מנועה מלתקן את החיוב לשנה שקדמה לשנה בה נשלחה הודעת השומה המתוקנת, מאחר ומדובר בחיוב רטרואקטיבי פסול.
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
הכותב הינו עורך דין המתמחה בתחום המיסוי המוניציפאלי.
ת.ד. 838 בית אריה, 71947 | טלפון: 08-9297608 | פקס: 153-8-9760013 | נייד: 050-8323280, 050-3240876
